<h1>עץ חיים לרבינו יעקב ב"ר יהודה חזן מלונדרץ הלכ' תלמוד תורה פ"א</h1>
<h2>דף כא.</h2>
כל ישראל אפילו זקן ובעל יסורין ועני גמור חייב לקבוע זמן ללמוד עד יום מותו, כי עבירה מכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה, כדאיתא פרק נוטל [סוטה כ"א ע"א]. ובתחלה תלמודו, אם בעל אומנות, שלוש שעות יעסוק באומנות ושלוש קורא בתורה שבכתב ושלוש שבעל פה ושלוש ידקדק להבין דבר מתוך דבר, אבל אם הוא גדול בחכמה ואין צריך לעסוק, יקרא בעתים מזומנות שלא ישכח ורוב ימיו ידקדק. ואומר ר"ת, דתלמוד שלנו הכל בלול בו תורה ומשנה ותלמוד. ואומר הרב מקוצי בשעות דחוקות, שאדם טרוד סומך על שאמר ר' יוחנן פרק שתי הלחם [מנחות צ"ט ע"ב] אפילו לא קרא רק קריאת שמע שחרית וערבית קיים לא ימוש [יהושע א']. ומביא בספרו, המשתמש בכתר תורה נעקר מן העולם ושרי לאודועי במקום שאין מכירין ולאמר לא יהבינן כרגא, תנו חלקי בראש. כל המלמד בתו תורה שבעל פה מלמדה תפלות ותורה שבכתב בדיעבד אינו תפלות. ואם למדה יש לה שכר פחות מעט מן האיש וכן כל עושה דבר שאינו מצווה.
מצות עשה ללמד התורה. נשים ועבדים פטורים מתלמוד תורה. איתא [ב]פרק נוטל [סוטה כ"א ע"א] ומה שהנשים נטרי לגוברייהו, פלגי בשכר. קטן חייב אביו ללמדו. כל הפטור ללמוד פטור ללמד. חייב אדם ללמוד בנו ובן בנו ובן חבירו, אלא שבנו קודם לבן בנו ובן בנו לבן חבירו. וחייב לשכור מלמד לבנו ולא לאחרים. הוא קודם ללמד מבנו, אם לא בנו נבון יותר. אם אין יצרו מתגבר עליו ילמוד קודם שישא אשה.
